Eirouvine
Daf 47a
47a תַּנֵּי. כָּל כּוֹבְשֵׁי כְבָשִׁים עוֹלֶה אַמָּה וְכוֹנֵס שָׁלֹשׁ. חוּץ מִכִּיבּוּשׁוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כְמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. שֶׁהַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִיבּוּשׁוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.
Traduction
On a enseigné (154)B. Zevahim 63a.: pour toute construction d’échelle, on compte une hauteur d’une coudée par pente de 3, sauf pour le grand escalier menant à l’autel: pour faciliter la montée avec de grandes charges, on a prolongé cette pente, de façon à ce que, pour chaque espace de 6 p. (= 1 coudée), on ait une pente de 3 coudées et demie, plus un doigt et 1/3 de doigt; car, l’autel avait une hauteur de 10 coudées, et l’escalier y conduisant avec 32 c. (155)''Ainsi: 10X3c. _ = 31 _, + 9 doigts et 9/3 = 12 d. = 3 p., ou: _ c. ; total: 32 c.''.
Pnei Moshe non traduit
תני כל כובשי כבשים. כל כבשים שהיו במקדש והן המעלות שהיו שם בין הגדולים ובין הקטנים היו בזה החשבון שבמשך ג' אמות היה מתלקט אמה גובה וזהו עלה אמה וכנס שלש:
חוץ מכבשו של מזבח. שהיה ל''ב אורך ועולה החשבון כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש ושליש אצבע לפי שהמזבח עשר אמות גבהו עם הקרנית וכיבושו ל''ב אמות ואיידי דאיירי בסולמות ומעלות מייתי לה הכא:
עָשָׂה מִסְטָווָה עַל פְּנֵי כָל הַכּוֹתֶל וְיֵשׁ בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. אַרְבַּע אַמּוֹת מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם.
Traduction
Si tout le long de la façade (156)Littéral.: revêtement (du mur). d’un mur on a établi un balcon, haut de 10 p. et large de 4, il forme un domaine à part; et, pour la jonction shabatique, il faut y placer un double eruv, le premier ne suffisant pas;mais s’il n’a qu’une largeur de 4 coudées (ne longeant qu’une partie de la façade), un seul eruv suffit pour les deux emplacements (l’intervalle sera considéré comme une rupture annulée).
Pnei Moshe non traduit
עשה מסתווה על פני כל הכותל. במשך הגובה עשה איצטבא ואיצטבא על גבי איצטבא ועל פני כולו ואפי' יש בו רוחב ד' טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד דכה''ג לא הוי מיעוט משום שזהו כעושה כותל אצל הכותל:
ארבע אמות אם לא הוה על כל פני הכותל אלא במשך ד' אמות מהרוחב שלו הוי מיעוט ומערבין אחד ואין מערבין שנים:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּגְדוֹלָה. אֲבָל בִּקְטַנָּה בְּרוּבָּהּ אֵי זוֹ הִיא גְדוֹלָה וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה. כָּל שֶׁרוּבָּה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר בְּעֶשֶׁר. הָא פָּחוּת מֵעֶשֶׂר בְּרוּבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ מָמַר בְּאֶמְצַע. אֲבָל מִן הַצָּד לֹא בְדָא. וְהֵי דֵינוֹ צָד וְהֵי דֵינוֹ אֶמְצַע. נֵימַר. אִם יֵשׁ שָׁם עוֹמֵד אַרְבָּעָה הַייְנוֹ אֶמְצַע. אִם לַאו הַייְנוֹ צָד.
Traduction
–Ce que notre Mishna dit d’une brèche atteignant 10 coudées est seulement vrai pour un mur très étendu; mais, s’il s’agit d’un petit mur, dès que la majeure partie est rompue (même au-dessous de ladite mesure), la rupture est considérée comme une porte. -Qu’appelle-t-on grand mur et petit mur? Lorsque la majeure partie a plus de 10 coudées, ou si elle a cette mesure, c’est un grand mur; si la mesure est moindre, c’est un petit mur, et la majeure partie détermine la règle à cet égard. En outre, la brèche de 10 coudées est seulement applicable au cas où il s’agit du milieu du mur, non de côté (où il n’est pas d’usage d’adopter les portes). Qu’appelle-t-on de côté, ou le milieu? Il y a lieu de nommer un milieu aussi longtemps qu’il reste debout un espace latéral d’au moins 4 coudées; au cas contraire, non.
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר. באיצטבא גדולה:
אבל בקטנה ברובה. אם היא על פני רוב הכותל הוי מיעוט ומפרש איזו היא וכו' כל שרובה יותר מעשר בעשר כלומר כל שרוב האיצטבא מחזקת במשך הכותל יותר מעשר או בעשר זה גדולה וכל שהוא פחות מעשר קטנה היא ונידונית ברובה:
באמצע. אם עשאה באמצע הכותל אבל אם העמידה מן הצד לא בדא אמרו כן. ואיזהו צד ואיזהו אמצע:
נימר. דכך הוא אם יש שם עומד ארבעה שנשתייר מקום ארבעה בכותל פנוי זהו אמצע דלא באמצע ממש בעינן. ואם לאו שהעמיד האצטבא לצד אחד עד שלא נשתייר שם עומד ארבעה פנוי והיינו מן הצד:
Eirouvine
Daf 47b
משנה: 47b חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד אֲפִילוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶבֶן. מָלֵא עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם:
Traduction
S’il y a un fossé profond de 10 palmes et large de 4 entre 2 cours, on posera l’eruv 2 fois, sans les joindre, le fossé fut-il plein de paille ou de chaume. Mais s’il est rempli de terre, ou de pierres, on pose un seul.
Pnei Moshe non traduit
מתני' חריץ. ארוך שעובר בין שתי חצרות ומפסיק על פני כולו ביניהן והוא עמוק י' ורחב ארבעה דאלו פחות מארבעה נוח לפסעו משפתו אל שפתו:
אפילו מלא קש או תבן. דסתם תבן לא בטיל ועתיד הוא ליטלו. ובתבן שניטל בשבת איירי שאינו מוקצה:
מלא עפר או צרורות. וסתמן מבוטלין הן הלכך ממעטין ומערבין אחד ואין מערבין שנים:
משנה: נָתַן עָלָיו נֶסֶר כָּל שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים וְכֵן שְׁתֵּי כְצוֹצְרָייֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָֽרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מִכָּן מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד:
Traduction
Si l’on a jeté par dessus le fossé une planche large de 4 palmes, ou si l’on a joint ainsi 2 balcons, de maisons, placés l’un vis-à-vis de l’autre, on peut à volonté, soit poser l’eruv pour chaque cour à part, soit les joindre. Si la planche est plus étroite, on posera 2 fois l’eruv, sans les joindre.
Pnei Moshe non traduit
נתן עליו נסר. כעין גשר משפתו לשפתו והוא רחב ד' הוי כפתח:
וכן שתי כצוצריות. הבולטין מן החצרות ויוצאות לרה''ר והן זו כנגד זו ונתן נסר רחב ד' מזו לזו:
פחות מכאן. מרוחב ד' שאינו נוח לעבור עליו מערבין שנים ואין מערבין אחד:
הלכה: פיס'. אִית תַּנֵּי מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. אִית תַּנֵּי. מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם. מָאן דָּמַר. מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מִכָּאן בְּנֶסֶר. מָאן דָּמַר. מָעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם. פָּחוּת מִכָּאן בְּחָלָל.
Traduction
Les uns admettent la version de la fin de la Mishna (§ 4), ''on posera 2 fois l’eruv sans pouvoir les confondre en un seul''; selon d’autres, au contraire, un seul suffira. Il n’y a pas de contestation entre ces deux avis: le 1er avis se rapporte au cas où la diminution de mesure se rapporte à la planche servant de pont; le 2e avis est applicable à une cavité de fossé, ou à la jonction des balcons.
Pnei Moshe non traduit
אית תני מערבין שנים ואין מערבין אחד. אפחות מכאן דגבי נסר קאי דאית תני כדתנינן במתני' ואיכא דתני איפכא מערבין אחד ואין מערבין שנים וקאמר דמ''ד מערבין שנים וכו' מפרש לפחות מכאן דקתני בנסר הוא שאם הנסר פחות מרחב ד' כדפרישית במתני' ומאן דתני איפכא האי פחות מכאן לדידיה אחלל הוא דקאי שאם רוחב החלל של החריץ פחות הוא מד' ונוח הוא לפסעו מערבין אחד ואין מערבין שנים:
הלכה: פיס'. הָא תֵּבֶן לְבַטְּלוֹ לֹא בִיטֵּל. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תֵּבֶן וּבִיטְּלוֹ מְבוּטָּל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וּמַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּשֶׁבָּֽלְלוֹ בֶעָפָר. יֵשׁ תֵּבֶן שֶׁהוּא כְעָפָר וְעָפָר שֶׁהוּא כְתֵּבֶן. תֵּבֶן שֶׁאֵין עָתִיד לְפַנּוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְעָפָר. וְעָפָר שֶׁעָתִיד לְפַנּוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְתֵּבֶן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי חִיפָּהוּ מַחֲצָלִיּוֹת בִּיטֵּל. אִיתָא חֲמִי. מִילֵּהוּ מַחֲצָלִיוֹת לֹא בִיטֵּל. חִיפָּהוּ מַחֲצָלִיּוֹת בִּיטֵּל. מִילֵּהוּ חָרִיּוֹת צְרִיכָה. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וָאֲפִילוּ רַוק.
Traduction
Il faut croire que, si même le fossé est plein de paille et que l’on a expressément déclaré vouloir annuler le vide (157)Ou, selon le comment. Pné-Mosché: si l'on se propose de l'enlever de là., l’annulation n’a pas lieu. Cet enseignement (158)Cf. (Pessahim 7, 7). ne saurait être conforme à R. Yossé, puisqu’au sujet d’une impureté qui se trouverait dans un espace complètement bouché (non dans un emplacement formant chambre, ou tente), R. Yossé admet comme une annulation réelle la déclaration faite de vouloir annuler cette paille qui obstrue de façon à supposer un vide (159)Alors, l'impureté ne dépasse pas le toit de cette maison. V.. Ohalot ch. 15.. R. Yossé b. R. Aboun dit au contraire, au nom de R. Hisda: notre Mishna est justifiable selon l’avis de tous, qu’il faut une annulation formelle pour qu’elle soit effective; si cependant, selon R. Yossé, cette paille sera annulée même sans déclaration préalable, c’est qu’elle a été mêlée à de la terre et qu’elle ne peut plus servir seule qu’à l’état de mortier (notre Mishna au contraire parle de paille simple). Parfois, la paille sera considérée comme de la terre, et parfois la terre comme de la paille; en d’autres termes, la paille que l’on n’a pas l’intention d’enlever plus tard sera considérée comme de la terre obstruant tout le vide (l’annulation va de soi); mais, s’il y a de la terre dont on sait qu’elle sera enlevée, elle sera considérée comme de la paille dont on n’a rien dit, et l’annulation n’a pas lieu. Chez R. Yanaï on a dit: si l’on a étendu une couverture sur la paille (indice d’un maintien sur place), l’annulation a lieu. -Mais, fut-il objecté contre cet avis, si l’on a rempli toute une chambre par des couvertures, celles-ci ne seraient pas annulées; pourquoi donc la paille qu’elles couvrent devient-elle nulle? (c’est donc impossible). Si l’on a rempli une pièce ou un fossé avec des ramilles de palmiers, le considérera-t-on comme obstrué? (Ou est-ce qu’en raison du doute il faut une annulation formelle)? -Oui, répondit R. Zarikan ou R. Amé au nom de R. Simon b. Lakish, si peu qu’il y ait (160)(Nazir 9, 2)., cela suffit pour constituer un bouchage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא תבן לבטלו לא ביטל מתני' דלא דר' יוסי. כלומר דמדייק הש''ס מדלא מחלק במתני' אלא בין תבן לעפר ולא מחלק בתבן גופיה דלפעמים אפילו לא ביטלו בפירוש אפ''ה מבוטל הוא וכגון שאין עתיד לפנותו לאיזה זמן והיינו תבן לבטלו דקאמ' הש''ס כלומ' שנתן שם לשלא יפנה אותו לזמן ומדלא מחלק הכי ש''מ דס''ל לתנא דמתני' שאם נתן שם תבן לבטלו לאחר זמן לא ביטל עד שיבטלנו בפי' א''כ מתני' דלא כר''י דתוספתא דאהלות בפ' ט''ז ומייתי לה לקמן דס''ל תבן ואין עתיד לפנותו הרי הוא כעפר סתם ובטל ואדינא דמתני' דפ' ט''ו דאהלות תני עלה דתנינן שם בית שמלאוהו עפר או צרורות וביטלו ויש שם טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת לפי שטומאה רציצה היא שאין לה חלל טפח וס''ל להאי תנא דאפי' עפר צריך שיבטלנו בפירוש ומכ''ש תבן וכהאי תנא דמתני' גבי תבן ור' יוסי פליג עליה בברייתא וס''ל תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם שוין הן ומבוטלין וא''כ נהי דסיפא דמתני' בעפר מצית לאוקמיה כר' יוסי רישא דמתני' דלא כר' יוסי:
דברי הכל היא. הרישא דתבן שעד שיבטלנו בפירוש בעינן ומה דאמר ר' יוסי התם בתבן שבללו בעפר איירי והרי זה אינו ראוי כלל לא משום תבן לחוד ולא משום עפר לחוד ואינו ראוי אלא לטיט כשיצטרך לכך ובהא הוא דקאמר ר' יוסי דסתמו בטל הוא:
יש תבן שהוא כעפר וכו'. תוספתא הוא שם ודברי ר' יוסי הן:
חיפהו מחצליות. להחריץ ביטל ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה מאי האי דקאמרי הרי אפי' מלאוהו מחצלות לא ביטל דכי גרע מחצלות מתבן וחיפהו מחצלות בטל בתמיה אלא דלאו מילתא הוא:
מלאוהו חריות של דקל צריכה. הא ודאי צריכה למיבעי דאיכא למימר שנתן אותם שם כדי לסתום החריץ ואיכא למימר נמי שעתיד לפנות וליטלן לעצים ועד שיבטל אותן בפירוש:
ואפי' רוק. ולקמן בפ' כיצד צולין דאיתא נמי להא גריס ואפי' רק ובפ''ט דנזיר בהלכה ב' גריס ואפי' ריק והיינו הך ולישנא קלילא הוא וכמו רקיק חררה דקה ורכה ואהתם קאי דקאמ' שם לענין טומאה בבית ויש חלון בין בית לבית ובו פותח טפח שמביא את הטומאה לבית האחר ואם נתן בחלון דבר המבטלו בטל וממעט בפותח טפח וס''ל לר''ל דרקיק שנתנו בחלון ג''כ ממעט דמתוך שהוא דק נרקב הוא מלחות שבחלון ונמאס ומסתמא מבטל ליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source